מזונות אישה

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט – 1959 והדין היהודי קובעים שבעל אחראי לכלכל את אשתו כל עוד הם נשואים. מחויבות זו מסתיימת רק עם מתן הגט והשלמת הגירושין.

מזונות אישה – מהו הדין החל?

בעניין מזונות יחול הדין האישי הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין.

אחת החובות העיקריות של הבעל, על פי הדין האישי, דין תורה הינה חובתו לשאת במזונותיה של אשתו. חובת המזונות אישה מופיעה בכתובה אך כאמור החובה ניזונה מהדין האישי – היהדות.

הדין העברי מחיל חובת תשלום דמי מזונות על הבעל כלפי אשתו אך אינו מטיל חובה הפוכה על אישה אשר תחויב במזונות בעלה (למעט מקרים חריגים ביותר).

האישה זכאית לתשלום מזונות עד לביצוע הגט בפועל. המשך תשלום מזונות לאישה לאחר הגירושין הינו חריג ויעשה רק אם הייתה לכך הסכמה מפורשת בין בני הזוג בהסכם ממון או הסכם גירושיןשכן חיוב הבעל מסתיים ביום מתן הגט.

מה כולל החיוב במזונות אישה?

הכלל הוא שהבעל מחויב לשמר לאישה את רמת החיים שהאישה התרגלה אליה. ההלכה קובעת: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" – האישה זכאית למזונות שיאפשרו לה לחיות בהתאם למצבו הכלכלי והחברתי של הבעל ויחד עם זאת קיימת החובה על הבעל שהאישה לא תרד לעומת הסטטוס בו חייתה טרם הנישואין.

החיוב במזונות כולל את חובת הבעל לספק לאישה מדור (מגורים בבעלות או בשכירות) ולשאת בהוצאותיה עבור החזקת המדור. כמו כן החיוב במזונות כולל את כל צרכיה השוטפים של האישה כמו: צרכים רפואיים, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, אחזקת רכב ועוד.

הבעל מחויב לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לשאת במזונות אשתו ובמידה ואין נסיבות חריגות (מחלה, כלא..) הבעל מחויב למצוא כל פרנסה ובמידה ויש צורך וחלה עליו חובת פרנסת שתי משפחות יהיה מחויב למצוא אף עבודה נוספת.

בניגוד למזונות ילדים, בחיוב הבעל כלפי אשתו לוקחים בחשבון את: מקצועו, מעמדו, השכלתו, רכושו ואף פוטנציאל השתכרותו. בחובת מזונות הילדים האב יצא ידי חובתו כאשר יספק את ילדיו כדי צרכיהם.

מקרים בהם קיימת אפשרות לפטור או הפחתה במזונות האישה

מקרה בו בני הזוג עברו לחיות בנפרד – במידה והבעל עזב את הבית עדיין האישה תהיה זכאית למזונות, אלא אם הבעל עזב באשמתה. אם האישה עזבה את ביתה היא עלולה להפסיד את מזונותיה מאחר והחובה לזון את האישה קיימת כל עוד היא מתגוררת עם בעלה. מקרה בגידה או עזיבת הבית ללא סיבה מוצדקת יביאו לכך שהאישה תפסיד את מזונותיה.

על פי ההלכה האישה לא תפסיד מזונותיה במידה ותספק אמתלא קלה כנוצה",  כלומר סיבה מוצדקת לתפיסת בית המשפט או בית הדין. צידוק מינימלי יכול להיות אלימות של הבעל, יחס רע מתמשך וסיבות נופשות הפוגעות פיזית או נפשית באישה.

אישה מורדת – קיום יחסי מין הינה חובה יסודית של הבעל כלפי האישה ושל האישה כלפי בעלה. חובה זו הינה הינו אחת מארבע חובותיה של האישה לבעלה ורק סירוב באופן מוחלט של האישה יכול להביא להכרזת האישה כמורדת. אישה מורדת עלולה לאבד את זכותה לקבלת מזונות מבעלה ושאר הזכויות הנובעות מחיי הנישואין. אישה הטוענת לסיבה מוצדקת לסירובה לקיים יחסי אישות לא תפסיד בהכרח את זכותה למזונות. הוכחת טענות כדוגמת: בגידת הבעל עם אישה אחרת, עזיבת הבעל את הבית עשויות להצדיק את סירוב האישה לקיום יחסי אישות.

זנתה תחת בעלה – אישה שבית הדין ימצא שבגדה בבעלה תאבד זכותה למזונות אישה וכתובה.

אישה אשר עזבה את ביתה – במידה ובית הדין הרבני ימצא שעזבה ללא סיבה מוצדקת היא עלולה לאבד את זכותה למזונות.

אישה עובדת –  כעקרון לפי ההלכה האישה איננה מחויבת לעבוד אך במידה והאישה עובדת יתחשבו בהכנסתה ויפחיתו את סכום הכנסתה מהסכום של המזונות הדרושים לה למחייתה. כאשר הכנסת האישה מעבודתה מכסה את צרכיה הבעל אינו חייב במזונות האישה (כנכתב בהלכה: "צאי מעשה ידיים תחת מזונותייך") אך כאשר הכנסתה אינה מספקת ישלים הבעל לסכום הנפסק כמזונות האישה.

כהכנסת האישה, המופחתת מדמי המזונות נלקחים בחשבון גם הכנסות ממקורות נוספים כמו: קצבת נכות, דמי אבטלה, רווחים מנכסים שבבעלותה (דמי שכירות בגין בתים השייכים לה) ועוד.

אישה תהיה זכאית למזונותיה גם אם עומדת לזכותה הכנסה המספקת את צרכיה וזאת במקרה חריג שבו בית הדין הרבני חייב את הצדדים להתגרש והבעל מסרב לתת גט. במקרה כזה האישה זכאית להגיש תביעת מזונות בעילת -"מעוכבת מחמתו". מטרת התביעה להאיץ בבעל להעניק את הגט לאישתו.

כאמור בהסתמך על ההלכה אין האישה מחויבת לצאת לעבודה ולבעלה קיימת חובה לזון אותה ואת ילדיה ("כל כבודה בת מלך פנימה"). אך כאשר האישה עבדה כל השנים ואף במקרים בהם ילדיה בגרו ועזבו את הבית נוטה בית המשפט במקרים אלו לקבוע מזונות לתקופה מסוימת, תקופת הסתגלות ובית המשפט לכאורה מאפשר  לאישה למצוא מקום עבודה כך שלא תהווה נטל כלכלי נוסף על האב החייב במזונות ילדיו.

נישואין אזרחיים – הזכות למזונות אישה

לכאורה כתוצאה מנישואין אזרחיים חיוב הבעל במזונות האישה אינו מתקיים מאחר ובני הזוג לא נישאו בנישואין דתיים. הפסיקה תיקנה את המצב והעניקה לאישה אשר נישאה בנישואין אזרחיים את הזכות למזונות אישה מכוח דיני החוזים. במקרה הפשוט נחתם הסכם בין בני הזוג הקובע את הזכויות והחובות בין בני הזוג ועוסק גם בעניין מזונות האישה. במקרים המורכבים יותר בהם אין חוזה מטילה הפסיקה את החובה למזונות אישה מכוח דיני החוזים – עיקרון תום הלב: הפקרת בן זוג למחסור ורעב הינה פגיעה בעיקרון "כבוד האדם" ומהווה התנהגות שלא בתום לב ביחסים החוזיים שבין בני הזוג.

מזונות זמניים

האישה יכולה לתבוע מזונות זמניים טרם הדיון בתביעת המזונות. בקשה לפסיקת מזונות זמניים מוגשת עם הגשת כתב ההגנה או בחלוף המועד להגשת כתב הגנה. מזונות זמניים נועדו למנוע שכתוצאה מהסכסוך ייגרמו שינויים קיצוניים ברמת החיים של הילדים או האישה ובעצם פסיקת מזונות זמניים תשמר את המצב הקיים עד ההכרעה בתביעת המזונות. מזונות זמניים רלבנטיים במיוחד למזונות ילדים מאחר והם תלויים כמעט לחלוטין באב אשר מכלכל וזן אותם.

הזכות למדור

זכות האישה למזונות טומנת בחובה גם זכות למדור- זכות למקום מגורים עבור האישה, מכוח הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו",  היא  לתנאי מגורים להם הורגלה במהלך נישואיה (גודל הדירה, מיקום הדירה, מספר הדיירים ועוד).

לייעוץ משפטי וייצוג אישי, מקצועי ודיסקרטי בנושא מזונות אישה צרו קשר עוד היום

לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות – 08-6449300   052-9217258

בואו נדבר

לייעוץ התקשרו