לא עשה בדיקת פוליגרף – ישלם לגרושתו 180,000 שקל

גבר ואישה שהתגרשו נותרו במחלוקת לגבי תשלום כתובתה של האישה, והעלו טענות אחד נגד השניה. שניהם הסכימו לבצע פוליגרף, אך בסופו של דבר רק האישה עשתה את הבדיקה. התוצאה היתה שהגרוש חויב לשלם לה.

בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו של גבר שחויב לשלם לגרושתו את כתובתה על סך 180,000 שקל. נשיא בית הדין הרב הראשי דוד ברוך לאו והרבנים אליעזר איגרא וא' אהרן כץ, לא מצאו הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, שזקף לחובת הבעל את העובדה שלא ביצע בדיקת פוליגרף אף שהוא היה בין אלה שהציעו את העניין.     

השניים נישאו ב-2014. לפני כשנה וחצי הם התגרשו בהסכמה. לאחר מכן נערכו בבית הדין הרבני האזורי בחיפה דיונים לגבי הכתובה, בהם הצדדים הציגו גרסאות שונות לגבי היפרדותם.

היא טענה שסילקה אותו מדירתה (בהם התגוררו) בשל התנהגותו בלתי נסבלת, אי קיום חיי נישואין, קשרים עם אחרות והיעדרויות מהבית. מנגד, הוא טען כי היא נחשבת "מורדת", שכן סילקה אותו משום שמאסה בו מפני שהיא "מתוסכלת ועצבנית", ולכן אינה זכאית לכתובתה.

בהמשך שניהם הציעו לעבור בדיקות פוליגרף – הצעה שאושרה על ידי בית הדין – אך בסופו של דבר רק האישה ביצעה בדיקה.

לאחר מכן בית הדין האזורי חייב את האיש לשלם לה תשלום כתובתה בסך 180,000 שקל, תוך שציין כי "בהעדר שיתוף פעולה יש לדון כאילו המשיב נבדק ונמצא שאינו דובר אמת זאת לעומת המבקשת שגרסתה מגובה בתוצאות הבדיקה כדוברת אמת".

על פסק דין זה הוא הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בו חזר על טענות שונות לגבי מצבו הכלכלי והתנהגותה של גרושתו, שלטענתו העלימה כספים. בנוגע לבדיקת הפוליגרף, הוא טען כי לא הבין את משמעות ההסכמה לבדיקה, ביקש להחליף את המכון שבו יצבע אותה, ולא הבין שהיא קובעת את חיוב הכתובה. כמו כן, הוא טען כי לא עשה את הבדיקה בשל מצב בריאותי, עלות יקרה של הבדיקה, ומכיוון שלא היה מעודכן בזמנים.

יש "רגליים לדבר"

שלושת הדיינים הבהירו כי הטענות והסיבות לאי־עריכת בדיקת הפוליגרף – "לא רק שריבוין פוגע באמינותן, אלא גם שחלק מהן נדחו וחלק מהן לא נטענו ולא נידונו בבית הדין קמא וגם לא בבקשת הערעור הראשונה".

הדיינים המשיכו וציינו כי לנוכח הסכמתו לפני ערכאה שיפוטית, סביר להניח שהמערער הבין שהבדיקה ותוצאותיה עתידות להכריע או לפחות להילקח בחשבון על ידי בית הדין.

כמו כן, הדיינים ציינו כי "בדיקה זו – אולי אינה הוכחה ניצחת לנכונות הדברים, אבל כשהיא נעשית מרצון שני הצדדים בוודאי יש בה יותר מ'רגליים לדבר', וכשהיא נעשית בהסכמת הצדדים ובקניין – כוחה יפה גם מצד ההסכם".

יתרה מזו, הדיינים הסבירו כי כאשר קיבל האיש את הכרעת בית הדין לפי תוצאות הבדיקה, לא הייתה כאן הסתמכות על הבדיקה בלבד אלא על שיקול דעת בית הדין המצרף לשיקוליו את תוצאות הבדיקה.

"נמצא אפוא שלפני בית הדין בבואו להכריע עמדו גם העובדה שהאישה ערכה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, גם שלל התחמקויות הבעל מלערוך את הבדיקה, ולבסוף את העובדה שהוא אכן לא עשה אותה", כתבו.

בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, לאחר שנקבע כי המערער לא הוכיח שאין לחייב אותו בכתובה, והאישה – בכך שביצעה את הבדיקה – חיזקה את ההנחה שלפיה היא לא זו שמרדה בו.

לייעוץ משפטי וייצוג אישי, מקצועי ודיסקרטי בנושא חיוב בכתובה או פטור מתשלום כתובה צרו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות 08-6449300  , 052-9217258

בואו נדבר

לייעוץ התקשרו