מזונות ילדים

עימות בין בני הזוג המתגרשים בעניין הסכום עבור מזונות הילדים במהלך הליכי הגירושין שכיח במחוזותינו. טובת הילדים הינה נר לרגלינו בחיים ובהתנהלות המשפטית. אנסה למצוא את הדרך לתוצאה הטובה ביותר לך ולילדיך לפתוח חיים חדשים ובטוחים אישית וכלכלית.

דמי מזונות ילדים הינם בעלי משמעות כלכלית  רבה מבחינת בני הזוג המתגרשים. דמי המזונות לילדים הינו תשלום קבוע, אשר משפיע ישירות לאורך שנים רבות  על רמת החיים הן של הילדים והן של בני הזוג המסוכסכים גם לאחר שנפרדו. האב נושא בנטל כלכלי בהיותו מחויב לשאת בנטל תשלום המזונות עד סיום ילדיו את שירותם הצבאי. הצלע השנייה האם, שלרוב הילדים מצויים במשמורתה, מצבה הכלכלי הוא תלוי גובה דמי מזונות הילדים והצלע השלישית הינם  הילדים עצמם שתלויים תלות מוחלטת במזונות שמשולמים ע"י האב, דרך האם.

מזונות בהסכם גירושין

השאיפה היא להגיע באמצעות מו"מ או/ו גישור להסכם גירושין הקובע מהו הסכום שישולם ע"י האב בגין מזונות הילדים. האב ישלם סכום זה מדי חודש, בצמוד למדד המחירים המעודכן, אחת לשלושה חודשים) כאשר מגיל 18 או לחלופין מתאריך הגיוס ועד לסיום השירות בצה"ל, האב משלם שליש מדמי המזונות.

מזונות בהליך המשפטי

מי מגיש – תביעת מזונות ילדים מוגשת ע"י הילדים עצמם, באמצעות אמם הביולוגית, בהיותה האפוטרופוסית הטבעית של הילדים ו/או ההורה שיש לו משמורת ילדים, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

מקרה חריג הוא כשהאב בתפקידו כמשמורן, יתבע מזונות ילדים כאשר מדובר במזונות מ"דין צדקה" ( יפורט בהמשך).

לאיזו ערכאה מגישים – תביעת מזונות ילדים מגישים בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני. זכות התביעה של הילדים לעניין מזונות הינה עצמאית כלומר אינם כפופים לתביעת המזונות של הוריהם. במשך עשרות שנים ועד לאחרונה גם אם האב הקדים את האישה והגיש תביעת מזונות ילדים קטינים לבית הדין הרבני (כשהיא כרוכה לתביעת גירושין), עדיין לא היה ניתן לכפות על הילדים להתדיין בערכאה הזו, והאישה יכלה, לפי שיקול דעתה להגיש תביעת מזונות עבור הילדים בבית המשפט לענייני משפחה ושהעניין ידון בבית המשפט.

החובה ע"פ הדין האישי – דין תורה

חובת האב במזונות ילדיו, עד גיל 18, נגזרת מהדין האישי כך שלעניין אב יהודי חל דין תורה. חובת האב במזונות ילדיו הינה מוחלטת. אין קשר בין כושר השתכרות גבוה או נמוך לבין מילוי חובת תשלום  דמי מזונות ילדים , כלומר גם אם האב קשה יום, מובטל או נכה אשר מתקשה לכלכל את עצמו עדיין יהיה חייב דמי מזונות ילדיו, לפי צרכיהם.

אם הילדים אינה מחויבת לשאת במזונות בגין "צרכים הכרחיים". האם, ראשית לכל צריכה להיות מסוגלת לכלכל את עצמה ורק אחר כך תישא חלק בנטל מזונות הילדים בגין הצרכים הנוספים, הקרויים מזונות ילדים מ"דין צדקה".

יש לציין שהפסיקה בבואה להגן על הזכות למזונות הילדים מחייבת במזונות גם במקרים שהאב איננו נשוי לאם הביולוגית או אינו מכיר בילדים.

סנקציות – אי תשלום מזונות מהווה עבירה פלילית העלולה לגרור הליכים כנגד החייב: הליכי הוצאה לפועל, עיכוב יציאה מן הארץ ומאסר.

גיל הילדים וגובה המזונות

בדין האישי היהודי, בכל הנוגע לילדים עד גיל 15, נקבעה האבחנה הבאה:

מזונות הכרחיים –  מדובר  במזונות הנובעים מצרכים ההכרחיים, החיוניים לקיום בסיסי של הילדים.

צרכים הכרחיים יכללו: מזון, ביגוד , מדור (מקום מגורים כולל הוצאות החזקתו), צרכי חינוך, צרכים רפואיים ולעתים דמי טיפול בילדים קטנים.

מזונות מדין צדקה – כוללים את הצרכים הנוספים של ילדים קטינים מעבר לצרכים ההכרחיים כמו: חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, מתנות, דמי כיס, חופשות ועוד.

הוצאות רפואיות –  בדמי המזונות ההכרחיים כלולות ההוצאות הרפואיות הבסיסיות, המכוסות בסל הביטוח הרפואי של קופת החולים לה משויך הקטין. בהוצאות אלו נושא כאמור האב.

הוצאות רפואיות מיוחדות מהוות כל ההוצאות מעבר לכך שאינן מכוסות בביטוח הבסיסי כגון: תרופות מיוחדות, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפולים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, טיפולים פסיכולוגים ועוד. בהוצאות אלו מקובל ששני ההורים נושאים בחלקים שווים.

דמי מזונות עד גיל 18

בדין האישי היהודי נקבעת האבחנה הבאה לצרכי תשלום דמי המזונות:

א.      ילדים עד גיל 6 : "קטני קטינים". האב הוא נושא בלעדית בנטל תשלום מזונות הילדים. החיוב הינו מוחלט, תלוי בצרכיו של הילד ואינו תלוי כלל ביכולתו הכלכלית של האב.

ב.       מגיל 6 ועד גיל  15: האב מחויב לשאת לבדו בדמי המזונות ההכרחיים אך שני ההורים יישאו בהוצאות מזונות מ"דין צדקה", באופן שווה או יחסי. בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק חלוקה שווה בהוצאות המזונות מדין צדקה בעוד ביהמ"ש למשפחה יחלק באופן יחסי בהתאם למצב הכלכלי של ההורים.

ג.        מגיל 15 ועד גיל 18 – מזונות הקטין, הינם מזונות מדין צדקה, לפי ההלכה הקטין מסוגל לפרנס את עצמו ולפיכך המזונות ישולמו ע"י שני ההורים באופן שווה או יחסי.

ד.       מזונות מגיל 18 – בתקופת השירות הצבאי חייב האב, על פי הפסיקה בלבד להמשיך ולשלם שליש מהמזונות שהועברו עד אותו מועד. קביעה זו באה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט למשפחה, בית הדין הרבני ואף בהסכמי גירושין.

סכום המזונות החלים על האב (מזונות הכרחיים)- בית המשפט לענייני משפחה נוהג לפסוק עבור ילד אחד מזונות חודשיים בגובה של 1300 -1400 ₪ (כולל הצמדה). על סכום זה יש להוסיף את דמי המדור, המגורים, כולל הוצאות האחזקה. יש לציין שסכום דמי המזונות למספר ילדים איננו מכפלת מספר הילדים בדמי המזונות לילד הראשון.

סכום המזונות החלים על שני הורים (מזונות מדין צדקה) – שני ההורים נושאים בנטל הצרכים מדין צדקה, בהתאם לרמת החיים בה חיו בעבר ובהתאם ליכולתם הכלכלית כיום.

בהמ"ש יאזן במתח בין צרכי הילדים לבין היכולת הכלכלית של ההורים.

דמי מדור

דמי המדור המוטלים על החייב במזונות, מתווספים לדמי מזונות הילדים או דמי האישה ונחשבים כצרכים הכרחיים. דמי המדור אמורים לאפשר לילדים תנאי מגורים תואמים לרמת המדור, טרם הקרע כשהקריטריונים הנבדקים: איכות הדירה, גודלה ומיקומה.

דמי המדור מורכבים מסכום דמי השכירות או החזרי המשכנתא החודשיים בתוספת הוצאות אחזקת מגורים. דמי המדור מתווספים לחישוב דמי המזונות כששיעורם: 33% עבור ילד אחד, 40% עבור ילד שני ו- 50% עבור שלושה ילדים ויותר.

דמי המזונות – עיקרון השוויון

מכוח עיקרון השוויון בין המינים הנטוע כיום בפסיקה הישראלית מחיל בית המשפט את עיקרון זה ביחס לשני ההורים, בבואם לשלם מזונות.

רוח זו באה לידי ביטוי בבית המשפט למשפחה המבצע איזון שוויוני יותר של דמי המזונות. כך לדוגמא במקרים בהם האם היא בעלת אמצעים או לחלופין האב הוא קשה יום, בית המשפט יביא זאת בחשבון בבואו לחייב בדמי מזונות ובהמ"ש ייטה לחייב את האישה במזונות מ"דין צדקה" או יקבע שיעור גבוה יותר שיוטל עליה. מאידך בית הדין הרבני נוהג לחייב את שני ההורים באופן שווה. 

משמורת אב – כאשר הילדים במשמורת אב מובן מאליו שהאב כמשמורן נושא במזונות כאשר לעיתים האם תחויב במזונות הילדים מכוח דין צדקה.

משמורת משותפת – כאשר הילדים נמצאים במשמורת של שני ההורים, תוך כדי ששני ההורים מעורבים ונושאים באחריות הטיפולית נמצא בפסיקה ששכיח שיופחת גובה מזונות הילדים  בשיעור בו חלק מהמשמורת אצלו. הנוהג גם במקרה של הורות משותפת שיוויונית לבצע הפחתה בשיעור של 25%.

מזונות זמניים

לעיתים קרובות נפסקים  “מזונות זמניים” לילדים בין הגשת תביעת המזונות ועד למתן פסק הדין הסופי. סעיף 10 לחוק המזונות מאפשר לאישה לבקש סעד של מזונות זמניים אשר נועד לתת מענה לכלכלת הילדים והאישה.  מזונות זמניים אינם מחייבים מבחינת התוצאה הסופית הצפויה בתיק אך קיימת להם משמעות רבה על  הצדדים המנהלים משא ומתן על מנת להגיע להסכם גירושין מחוץ לכותלי בית המשפט.

בקשה להגדלה או הפחתת מזונות ילדים

רק שינוי נסיבות משמעותי מהנסיבות שהתקיימו במועד פסק הדין בעניין המזונות, יצדיק התערבות בית המשפט לשינוי סכום דמי מזונות הילדים. נדרש שינוי חריג ביותר באשר לפסק הדין בעניין המזונות שאמור לצפות פני עתיד ולהתחשב באפשרות השינוי בצרכי הילדים או בכושר ההשתכרות של ההורים.

מקרים כמו שינוי משמעותי בצרכי הילדים או שינוי דומה ביכולות הכלכליות של האב עשויים להוות עילה להגדלה או הפחתה של דמי מזונות הילדים.

בן מרדן

ילד אשר מסרב לקיים קשר עם ההורה המחויב במזונותיו, מתנכר ואינו מכבד את הורהו, בית המשפט עשוי להגדירו כבן מרדן וכתוצאה מכך לצמצם או אף לשלול ממנו  לחלוטין קבלת דמי מזונות.

לייעוץ משפטי וייצוג אישי, מקצועי ודיסקרטי בנושא מזונות ילדים צרו קשר עוד היום

לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות – 08-6449300  052-9217258

בואו נדבר

לייעוץ התקשרו