בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט השלום, בשבתו כבית משפט לענייני משפחה. בסמכותו לעסוק בכלל הבעיות המתעוררות בעת סכסוך משפחתי: גירושין, הסדרי ראיה, מזונות, סוגיות כלכליות ועוד. בהמ"ש לענייני משפחה מכיל כל הנוגע ל"סכסוך משפחתי" – סכסוכים בין בני משפחה מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה (הורה של הורה וגיס). ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה יידונו בבית המשפט המחוזי.  העיקרון של בהמ"ש למשפחה: "משפחה אחת – בית משפט אחד". בית המשפט לענייני משפחה פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין ( חריג לכך ענייני ירושה שאינם נובעים מסכסוך משפחתי והליכים בעניין חוק החזרת ילדים חטופים). מרוץ הסמכויות בית המשפט למשפחה מהווה כתובת אחת לכלל ההתדיינויות בסכסוך בתוך המשפחה. עם זאת עדיין קיים " מרוץ סמכויות" בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני – מי יקבל את הסמכות לשיפוט על סכסוך משפחתי. חתונה וגירושין יתבצעו באמצעות בית הדין הרבני אך החוק הישראלי העניק לבית הדין ולבהמ"ש למשפחה סמכות שיפוט "מקבילה" בכל הנושאים שנכרכו לתביעות גירושין שהוגשו ראשונה לבית הדין. לבהמ"ש ולבית הדין סמכות מקבילה לדון בנושאים: משמורת, הסדרי ראייה, מזונות אישה, מזונות ילדים בהסכמת שני הצדדים וחלוקת רכוש. הערכאה הראשונה  אשר אליה תוגש תביעה של אחד מבני הזוג, תהיה הערכאה אשר תטפל בכלל התביעות הנוספות. "מרוץ הסמכויות" מביא את כל אחד מבני הזוג למהר  ולהגיש תביעה בערכאה שבה הוא חפץ לדון, בבהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ובכך למנוע מבן זוגו לתבוע בערכאה השנייה.

האם זה נכון: לגבר תמיד עדיף לגשת לבית הדין הרבני ואישה לבית המשפט לענייני משפחה?

ממש לא! כל מקרה לגופו. ההחלטה לאיזה ערכאה לפנות תלויה בנסיבות ובמקרה הספציפי. התייעץ עם עו"ד לענייני משפחה טרם החלטה על הצעד החשוב מאד- לאיזה ערכאה לפנות.   לא מעטים המקרים שעדיף לאישה לפנות לבד"ר או לגבר עדיף להקדים את בת זוגו ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה. אין כאן כלל ברור אחד. בכל מקרה, כדאי לפנות אל בית הדין הרבני רק כאשר מתקיימת עילת גירושין בהתאם להלכה. לדוגמא קיים יתרון לפנייה לבית הדין לגבר כאשר גילה וקיימות בדו הוכחות על בגידה של אשתו. בית הדין הרבני ייטה במקרה כזה לשלול מהאישה את כתובתה. דוגמא ל"יתרון" בפניית אישה לבית הדין הרבני: כאשר בעל הגיש תביעה רכושית (תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים) לבית משפט למשפחה וניתן צו כמבוקש, עדיין במידה והאישה תגיש תביעה ל"שלום בית" לבית הדין הרבני, כשבמסגרתה נתבע "מדור ספציפי", התוצאה מכך שבמידה ובית הדין הרבני יחליט להטיל עיקול על דירת המגורים, ייווצרו הנסיבות (לטובת האישה!) שעד למיצוי הליכי "שלום הבית" לא יהיה ניתן לממש את הצו של ביהמ"ש לפירוק שיתוף.

מנהלים מערכת יחסים של "ידועים בציבור"

מומלץ להסדיר את יחסכם כידועים בציבור אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה ולערוך "הסכם לחיים משותפים"ו/או "צוואה".

על מנת להבטיח את עתידך ועתיד יקירך.

ייצוג בכלל הערכאות: בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני וערכאות הערעור.

לייעוץ משפטי וייצוג אישי, מקצועי ודיסקרטי בנושא בהמ"ש למשפחה צרו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות
03-9090906  052-9217258